1. לפניי תביעה כספית, בדבר תמחור מוטעה וגביית יתר בתוכנית ייעודית למתן שירותי תקשורת ע"ינ הנתבעת תוך הפרת הסכם ביניהם. התובעים טוענים כי הנתבעת, חזרה בה מהצעה מוזלת שנתנה לה וגובה ממנה סכומים גבוהים מהמוסכם ומבלי שניתן ללמוד את פרטי הגבייה. כפועל יוצא, חויבו התובעים ביתר לכל התקופה נשוא התביעה בסך 9,119 ש"ח אשר ניגבה מהם באמצעות כרטיס האשראי שניתן לנתבעת לביטחון בלבד, לדידם.
2. הנתבעת טענה מנגד, כנגד הפרת התחייבויות של התובעים כלפיה ביצירת חוב בסך 47,084 ש"ח. תכלית התביעה היא הקדמת תרופה למכה לנוכח נקיטת פעולות ע"י הנתבעת לגביית החוב ממנה. התובעים, מציגים מצג שווא של חיובי יתר שכן, כל החיובים בוצעו כדין ועל פי ההסכם ביניהם ולאור היקף השימוש במכשירי הפלפון.
3. התובעים טוענים כי בחודש מאי 2009 , סוכם עם נציג הנתבעת מר איתמר כהן על תוכנית ייעודית למתן שירותי טלפון מוזלים והטבות בתמורה לניוד קווים (נספח א' לכתב התביעה). בהתאם לכך, חתם התובע 2 ביום 14.5.09 על הסכם למתן שירותים מבלי שקיבל עותק ממנו לידיו, כי אם שנה לאחר מכן לאור בקשות חוזרות ונישנות שלו. בשונה מהמוסכם נגבו מהם חיובי יתר ומבלי שניתן היה להבין בגין איזה תוכנית או תעריף מתבצעים החיובים. לאור זאת היו פניות שלהם לנתבעת אך היא התנהלה בעצלתיים ולא נתנה הסברים מניחים את הדעת והמשיכה בחיובים בניגוד למוסכם. מבדיקת החשבונות (נספח ב' לכתב התביעה) עולה לטענתם כי הנתבעת חייבה אותם בסך 9,119 ש"ח מעבר למוסכם ואף עשתה שימוש ללא הרשאה בכרטיס האשראי שניתן לה לביטחון בלבד.
4. הנתבעת טוענת כי ביום 14.5.09 הצטרפו התובעים לאחר ניוד 8 קווים והתקשרו עימה בעסקה לרכישת מכשירים ולקבלת שירותי טלפוניה UMTS במסגרת תוכנית SOHO (נספח א' לכתב ההגנה). במסגרת התוכנית זכאים התובעים ל- 525 דקות זמן אוויר עבור 7 קווים ובכפוף לתשלום 199 ש"ח לחודש לפני מע"מ. בגין הקו השמיני , נדרשו התובעים לשלם 299 ש"ח לפני מע"מ וקבלת חבילה של 1,000 דקות זמן אוויר. כמו כן, אם התובעים בוחרים לעשות שימוש במכשיר דור שלישי , התווסף לדמי השימוש סך של 20.70 ש"ח. זאת ועוד, הואיל והתובעים ביצעו ניוד קווים, הם זכאים להחזר כספי בסך 100 ש"ח זאת כנגד שימוש של 200 ש"ח . כל זאת למשך 24 חודשים. לפיכך, התובעים שילמו בעבור 7 קווים 99 ש"ח לחבילה של 525 דקות זמן אוויר לחודש ו- 199 ש"ח עבור חבילה של 1,000 דקות זמן אוויר לחודש, כל זאת בהתאם לנספח א' לכתב התביעה. לעניין נספח ב' לכתב התביעה טענה הנתבעת כי הוא לוקה בחסר, הואיל ואינו משכלל חיובים בגין שירותים נוספים שהתובעים עשו בהם שימוש, כגון: שליחת הודעות טקסט, הורדת משחקים וצריכת שירותי תוכן. אילו הוצגו מלוא הנתונים ע"י התובעים, היה בכך כדי ללמד כי החיובים היו כדין ובהתאם למוסכם בין הצדדים. לפיכך, בקשה הנתבעת לדחות את התביעה.
5. הנתבעת, טענה בכתב ההגנה כי אין לדון בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות הואיל ועל פי הוראת סעיף 60 (א) לחוק בתי המשפט, תביעה של יחיד בלבד , יכולה להידון בבית משפט לתביעות קטנות. ההתקשרות בחוזה, הינה בין התובע כעוסק מורשה ובחוזה עסקי במסגרת של תכנית עסקית (כפי שעולה מהנספחים לכתב התביעה) לפיכך ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה על הסף. הנתבעת, לא עמדה עוד על טענתה בדבר היעדר סמכות עניינית ולא הוכח כי השימוש בכל המכשירים נשוא העיסקה הם לשימוש עסקי בלבד ולא לשימוש מעורב, עסקי ופרטי. לפיכך, אני דוחה את בקשתה של הנתבעת ודין התביעה להתברר בבית משפט זה.
דיון ומסקנות:
6. אין מחלוקת לגבי כריתת ההסכם בין הצדדים, לרבות ההסכמות שמופיעות בנספח א' לכתב התביעה (עמ' 1 שורות 14 ו- 26). נציג הנתבעת העיד כי בהתאם להסכם ניתן לראות כי יש הטבה של 100 ש"ח לכל מנוי (עמ' 1 שורה 26) כפי שהובטח לתובעים, אבל מה שמגדיל את עלויות החשבונות הן חריגות שלא היו חלק מההסכם (עמ' 2 שורה 4). התובע 2 העיד מנגד כי בסיס החיוב צריך להיות 99 ש"ח ו- 199 ש"ח בהתאם להטבה שמגיעה לו ולכן החיוב הכולל צריך להיות בסביבות 1,100 ש"ח, כאשר לא אמור להיות חיוב על המכשירים עצמם לאור הניוד (עמ' 2 שורה 8 ו- 12). לדבריו, במידה ויש שירותים נוספים כגון שליחת SMS או הורדת משחקים אז הוא ישלם (עמ' 1 שורה 17 ו- 20 ועמ' 2 שורה 13).
7. בנסיבות אלו הוכח כי בהתאם להסכמות בין הצדדים, חיוב הבסיס הוא בגין 8 מכשירים והטבה בסך 100 ש"ח , "הטבת ניוד". כמו כן הוכח כי בגין שירותים נוספים (SMS, הורדת משחקים וצריכת שירותי תוכן) החיוב בגין אותם שירותים נוספים, אינו בגדרו של חיוב הבסיס כי אם על פי ההסכם.
8. במסגרת הדיון הוברר כי התובע לא הגיש את מלוא החשבונות החודשיים נשוא תביעתו כי אם חלק מהם והסתפק בחישוב שנערך ונירשם על ידו וצורף לכתב התביעה. לפיכך, בהחלטתי מיום 6.6.2011 הוריתי לתובע 2 להמציא את החשבוניות החודשיים המפורטים שכן אין להסתפק במצג שלו בנוגע לחיובים (נספח ב לכתב התביעה) שנערך על ידו ובהיעדר יכולת לבחינת הטענות באופן ממצה בנוגע לחיוב ביתר. כמו כן, נקבע כי פסק הדין יינתן על פי כתבי בי-דין והעדויות שבפני לאחר הגשת החשבונות המפורטים.
9. מעיון בחשבונות המפורטים שהוגשו ע"י התובעים עולה כדלהלן:
א. בחודש מאי-יוני 2009 חשבונית 155014077 לא מופיע זיכוי בגין ההטבות לפי המוסכם בין התובעים לנתבעת. לפיכך, על הנתבעת לזכות את התובעים בסך של 861.3 ש"ח .
ב. בחודש יוני-יולי 2009 חשבונית 156033530 , ניתן זיכוי בגין ההטבות על פי החשבון שהוצג. לפיכך, נדחית דרישת התובעים לזיכוי בנידון.
ג. בחודש יולי-אוגוסט 2009 חשבונית 157069117 , מופיע זיכוי חלקי בגין ההטבות למעט בשלושה מנויים , המסתיימים ב 07,08 ו- 09. לפיכך, על הנתבעת לתת זיכוי בסך 300 ש"ח.
ד. בחודש אוגוסט-ספטמבר 2009 חשבונית 158101594 ניתן זיכוי בגין ההטבות וטענת התובעים, נדחית.
ה. בחודש ספטמבר-אוקטובר 2009 חשבונית 159154966 לא ניתן זיכוי בגין ההטבות במנוי המסתיים בספרות 07 . לפיכך, על הנתבעת לתת זיכוי של 100 ש"ח.
ו. בחודש אוקטובר-נובמבר 2009 חשבונית 160189775 קיים זיכוי בגין ההטבות, אך החיוב בגין 7 המכשירים הוא 225 ש"ח במקום 199 ש"ח ובגין מכשיר 8 החיוב הוא בסך של 335 ש"ח ולא כמתחייב בהסכם, בסך 299 ש"ח. לפיכך, יש לזכות בסך של 182 ש"ח ( 7X26) ובצירוף 36 ש"ח, בסך הכולל סך של 218 ש"ח.
ז. בחודש נובמבר-דצמבר 2009 חשבונית 161270088 ניתן זיכוי בגין ההטבות, אך החיוב בגין 7 המכשירים הוא 225 ש"ח במקום 199 ש"ח ובגין מכשיר שמיני חיוב בסך 335 ש"ח במקום 299 ש"ח . לפיכך, נדרש זיכוי בסך 182 ש"ח ( 7X26) + 36 ש"ח , סה"כ: 218 ש"ח.
ח. בחודש דצמבר 2009 - ינואר 2010 חשבונית 162272946 יש זיכוי בגין ההטבות, אך החיוב בגין 7 המכשירים הוא 225 ש"ח במקום 199 ש"ח ובגין מכשיר 8 חיוב 335 ש"ח במקום 299 ש"ח - נדרש זיכוי 182 ש"ח ( 7X26) + 36 ש"ח ובסך כולל : 218 ש"ח.
ט. בחודש ינואר-פברואר 2010 חשבונית 163412701 יש זיכוי בגין ההטבות, אך החיוב בגין 7 המכשירים הוא 225 ש"ח במקום 199 ש"ח ובגין מכשיר שמיני החיוב הוא 335 ש"ח במקום 299 ש"ח . לפיכך, נדרש זיכוי של 182 ש"ח ( 7X26) + 36 ש"ח , סה"כ: 218 ש"ח.